מידע וכלים להתמודדות נפשית במצבי חירום
-
מרכזי תמיכה רגשית ונפשית
אם אתם או מישהו מבני משפחתכם חווה קושי או חרדה כתגובה למלחמה – רכזנו עבורכם את רשימת המוקדים והמרכזים בהם אפשר להיעזר. -
טיפול נפשי למשפחות החטופים, הנעדרים והנרצחים
כל המידע על מוקד נמ"ל המחבר בין משפחות הנעדרים, החטופים והנרצחים, לאנשי מקצוע, לקבלת טיפול רגשי ונפשי ארוך טווח ומענה ועזרה רפואית. -
עזרה ראשונה נפשית בשעת חירום
הנחיות לעזרה ראשונה נפשית במצבי חרדה, וכיצד להפחית לחץ על פי עקרונות מעש"ה: מחויבות, עידוד, שאלות והבניה. -
תגובות חרדה וההתמודדות עמן
המידע ינחה אתכם כיצד לעזור לעצמכם להתחזק ולחזור לתפקד או כיצד לסייע לקרובי משפחה שהיו באירוע או חוו אירועים קשים. -
סטרס בעקבות מלחמות ואסונות
אסונות יכולים להשפיע עמוקות וממושכות על הנפגעים. ריכזנו עבורכם מידע על מגוון אמצעי התערבות מועילים שיכולים לעזור לאנשים להתאושש ממצבי לחץ וחרדה. -
התמודדות הורים עם חרדה אצל ילדים
חרדה אצל ילדים מתבטאת באופן שונה בגילאים ואצל ילדים שונים. כל המידע וההמלצות הנחוצים להורים להתמודדות עם חרדה אצל ילדים. -
לחץ וחרדה כשאת בהיריון או מניקה
כל המידע הנחוץ לנשים המתמודדות עם לחץ וחרדה בזמן ההריון או ההנקה – עצות להתמודדות עם חרדה, מספרי טלפון לתמיכה נפשית ועוד. -
דמנציה בתקופות חירום
המידע והכלים שחשוב שתכירו בתקופות חירום, על מנת להקל ולהתמודד הצורה הנכונה ביותר, עם מצבי לחץ, חרדה וחוסר ודאות, לצד שמירה על שגרת חיים פעילה ובריאה, אצל אנשים עם דמנציה. -
חוברת הנחיות בטיחות לשעת חירום - החברה הערבית
חוברת הנחיות בטיחות לשעת חירום - החברה הערבית
סטרס בעקבות מלחמות ואסונות
אסונות יכולים להשפיע עמוקות וממושכות על הנפגעים - יחידים, משפחות וקהילות. לעיתים קרובות, אסונות גורמים לתחושות של פחד, בלבול, אבל, חוסר אונים, חרדה, כעס, אשמה ואף פגיעה בתחושת הביטחון בעצמי או באחרים. יש מגוון אמצעי התערבות מועילים שיכולים לעזור לאנשים להתאושש.
כשבאים במגע עם אנשים שנפגעו מאסון, עזרה ראשונה פסיכולוגית עשויה לעזור להקל על רגשות כואבים ולמזער את הנזק הנוסף הנובע מהתגובות המיידיות לאסון. כשאנו מתקשרים עם אנשים אנחנו יכולים לתת עזרה ראשונה פסיכולוגית לאנשים במצוקה, בכך שניצור סביבה שיש בה:
- בטיחות
- רוגע
- חיבור לאחרים
- תחושת מסוגלות עצמית (או העצמה)
- תקווה
כדאי לשקול את ההצעות הבאות:
כדאי שנעשה
- בטיחות - נעזור לאנשים לענות על צרכים בסיסיים כמו אוכל, מגורים וטיפול רפואי במקרי חירום. ניתן מידע פשוט ומדויק איך להשיג את הדברים האלו.
- רוגע - נקשיב לאנשים שרוצים לשתף אותנו בסיפורים וברגשות שלהם. אין דרך נכונה או לא נכונה להרגיש.
- רוגע - נהיה ידידותיים ונתייחס לאנשים בחמלה גם כשקשה להתמודד איתם ולהיות בסביבתם.
- רוגע - נמשיך לספק מידע מדויק על האסון ועל מאמצי הסיוע, כך נעזור לאנשים להבין את המצב.
- חיבור לאחרים - נעזור לאנשים ליצור קשר עם חבריהם ויקיריהם.
- חיבור לאחרים - נדאג שמשפחות יישארו יחד. נדאג שילדים יהיו עם הורים או קרובי משפחה אחרים במידת האפשר.
- מסוגלות עצמית - ניתן עצות מעשיות שיעודדו אנשים לעזור לעצמם ולדאוג לצרכים שלהם.
- תקווה - נפנה אנשים למקומות בהם אפשר לקבל שירותים מגורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים זמינים.
- תקווה - אם אנחנו יודעים שמקורות נוספים לעזרה ושירותים בדרך אלינו, נזכיר זאת לאנשים כשהם מביעים פחד או דאגה.
כדאי שלא נעשה
- לא נכריח על אנשים לשתף את הסיפורים שלהם, במיוחד פרטים אישיים מאוד (עלול לפגוע בתחושת הרוגע).
- לא נגיד משפטים מעודדים פשוטים כמו "הכל יהיה בסדר" או "לפחות נשארת בחיים" (לרוב דווקא פוגע בתחושת הרוגע).
- לא נגיד לאנשים מה לדעתנו הם צריכים להרגיש, לחשוב או לעשות עכשיו, או איך לדעתנו היה עליהם לפעול מוקדם יותר (פוגע בתחושת המסוגלות העצמית).
- לא נספר לאנשים למה אנחנו חושבים שהם סבלו בהסברים שקשורים להתנהגויות ולאמונות שלהם (גם פוגע בתחושת המסוגלות העצמית).
- לא נבטיח הבטחות שאי אפשר לקיים (פוגע בתקווה).
- לא נעביר ביקורת על השירותים הקיימים או פעילויות סיוע בנוכחות אנשים הזקוקים לשירותים אלה (פוגע בתקווה ובתחושת הרוגע).
אני בסדר, איך אני יכולה לעזור לאחרים?
- כדאי להקפיד לשאול לשלום חברים ושכנים לעיתים קרובות, במיוחד מי שזקוקים לסיוע.
- אפשר לתרום מזון, כסף או זמן.
- כדאי למצוא דרכים לעזור לאחרים לעזור לעצמם.
- כדאי להכיר את האנשים שחיים סביבנו במסגרת העבודה המשותפת לבניה מחדש.