התמודדות נפשית בחירום

חרדה אצל ילדים מתבטאת באופן שונה בגילאים ואצל ילדים שונים. לעתים נראית חזרה להתנהגות המתאימה לגילאים צעירים יותר. ילדים צעירים יכולים להסתגר בתוך עצמם או להפגין חוסר תאבון. ילדים מבוגרים יותר יהיו עצבנים, רגישים, רגיזים וייתכנו תופעות של הרטבה לילית או התנהגות לעומתית.

הורים יכולים להקל על ילדיהם בטווח הקצר אם מתפתחות תגובות האופייניות למצבי לחץ אצל ילדים.

לחץ וסטרס אצל ילדים אחרי אסון

כך תוכלו להקל על הופעת קשיים בהמשך הדרך:

• התגובה שלכם ההורים למשבר תשפיע על התגובה של הילדים שלכם. לכן חשוב שאנחנו ההורים נשוחח עם אדם מבוגרים אחרים או עם אנשי מקצוע, כדי להגיע מוכנים לשיחה עם הילדים.
• כל ילד וילדה מגיבים לטראומה בדרך אחרת. לא כדאי לדרוש מכולם שיגיבו באותה הדרך. פשוט תהיו שם עבורם.
• הקשיבו לסיפורים של הילדים שלכם. חשוב להקדיש לילדים זמן כדי לדבר איתם או פשוט לבלות יחד. יכול להיות שהילדים ירצו לדבר בהפוגות. לילדים צעירים יחסית, יכול להיות שצריך יהיה לחזור על מידע מסוים מספר פעמים.
• שוחחו עם הילדים שלכם על נושאים לפי בחירתם, לא בהכרח על איך הם מרגישים או על המצב. דברו על האירוע עם הילדים שלכם בפתיחות ובכנות. חשוב לדבר על אירועי חיים נורמליים, כדי לשמור על בריאות.
• יש לתת לילדים מידע קונקרטי על אירוע האסון ועל איך האסון שונה מהסביבה הנוכחית שלהם (אם רלוונטי) ולעזור להם לווסת את תחושת ההזדהות עם הקורבנות או עם המצב.
• הבהירו להם שהאסון לא קרה באשמתם, באופן חד משמעי.
• השתדלו לשמור על השגרה ועל לוחות הזמנים המוכרים במידת האפשר. הגעה לבית הספר, זמנים קבועים לבילוי על המשפחה וסיפורים לפני השינה יכולים להרגיע ולעזור לילדים להרגיש בטוחים ובריאים. הימנעו מלהתחיל שגרות חדשות.
• הגבירו את תחושת השליטה וה"בעלות" של הילדים בתוך הבית — תנו להם לתכנן את ארוחת הערב או את פעילויות אחר הצהריים.
• מומלץ להגביל את זמן החשיפה לטלוויזיה או למקורות מידע אחרים על האסון וקורבנותיו.
• ילדים מבוגרים יותר ובני נוער יכולים להרגיש נסערים. עזרו להם להבין את ההתנהגות שלהם והציבו עבורם גבולות.
• היו סובלניים וגלו הבנה אם הילדים שלכם חווים נסיגה וחוזרים להתנהגויות ישנות. לדוגמה, הם עלולים לחוות נסיגה ביכולת להשתמש באסלה או ביכולת להירדם כשהם לבד.
• יש להזכיר לילדים שלנו שהם בטוחים ושאנחנו איתם.

תגובות ילדים למצבי לחץ והמלצות לדרכי תגובה של ההורים בטווח הקצר