מידע להורים על הורות במצבי חירום
-
לדאוג לעצמנו כדי שנוכל לדאוג לילדים
בזמן חירום יש להורים אתגר כפול: לתפקד ולהתמודד עם המצב בעצמם ולתמוך ולתווך את המצב לילדים. כך תטפלו בעצמכם על מנת שתוכלו לעזור לאחרים. -
עם הילדים בבית
שהייה ממושכת בבית עם הילדים עלולה להגדיל את המצוקה אצלנו ואצל הילדים. כללים חשובים לשהייה ממושכת והפחתת החרדה והחשש אצל הילדים. -
הגנה על ילדים ובני נוער ברשת
המרחב הווירטואלי והרשתות החברתיות הם חלק בלתי נפרד מחיינו ומחיי ילדינו. במיוחד בזמני חירום ומלחמה כמו עכשיו, הרשת מספקת לנו הפוגות והנאה אבל גם מציבה בפנינו אתגרים וסכנות. -
מסכים בזמן מלחמה
כל מה שחשוב לדעת על צפייה במסכים, בזמן חירום ובכלל – היתרונות, החסרונות, ומה ההמלצה לכל גיל. -
השארת ילדים לבד בבית
לפי החוק מותר להשאיר ילדים לבד בבית מגיל 6 אבל מומלץ לא להשאיר לפני גיל 9, כי הם מתקשים להתמודד עם סכנות. הכנה מקדימה יכולה לאפשר לילדים להישאר לבד בבטחה. -
התמודדות הורים עם חרדה אצל ילדים
חרדה אצל ילדים מתבטאת באופן שונה בגילאים ואצל ילדים שונים. כל המידע וההמלצות הנחוצים להורים להתמודדות עם חרדה אצל ילדים. -
לעזור לילדים להבין אירועים מפחידים
כמה טיפים שיעזרו לכם במקרה בו צריך להסביר לילדים על נושאים קשים. -
הורים מגויסים
כך תעזרו לילדים להתמודד עם גיוס של הורה ללחימה. חשוב לזכור שהגיוס גורם ללחץ, אך הוא גם נותן למשפחות הזדמנות להתקרב ולהתחזק.
מסכים בזמן מלחמה
מסכים נמצאים בימינו בכל מקום ובכל זמן. רובנו חשופים לאמצעי תקשורת טכנולוגיים מתקדמים, שכוללים מסכי מחשב, טלוויזיה, טלפונים סלולריים, טאבלטים ואמצעי תקשורת נוספים. יש להם הרבה יתרונות בימים אלו: הם מעדכנים אותנו מה קורה בישראל ובעולם, מספרים לנו איך כדאי להתנהג בזמני חירום ועוזרים לנו ליצור קשר עם האנשים שאנחנו אוהבים.
למרות שזו תקופה שממש חשוב לנו להתעדכן מה קורה כל הזמן, כדאי שנזכור שיותר מידי מסכים יכול גם להזיק לנו, ובמיוחד לילדים שלנו. צפייה מרובה במסכים עלולה להשפיע לרעה ולהזיק לילדים בתחומים שונים כמו: השמנה, הרגלי תזונה, כאבי ראש וגב, ראייה ומחלות עיניים, הפרעות שינה, התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), הפרעות קשב וריכוז, התפתחות חברתית, ומצב רגשי (דיכאון וחרדה) ועוד.
בזמן המלחמה, קיימת השפעה רעה נוספת, והיא החשיפה לתכנים מפחידים או לא מותאמים גיל. מומלץ לא לתת לילדים להיות חשופים לתמונות המתרוצצות במדיה החברתית ובחדשות, על זוועות הטבח, החטופים ונזקי המלחמה. מרגע שנחשפים לתמונות מהסוג הזה, קשה לשכוח אותן, וזה יכול לתרום ללחץ נפשי אצל ילדים, דווקא בזמן שחשוב להקרין להם בטחון ולחזק את החוסן האישי שלהם.
מה אפשר לעשות?
- השתדלו להגביל חשיפה לחדשות ולתכנים הקשורים למצב הביטחוני. רצוי לא לפתוח טלוויזיה ליד ילדים בכל גיל, גם לא ללא קול. . גם לא לצפות לידם בסרטונים בטלפון הנייד.
- התעדכנו בחדשות הרחק מהילדים. ילדים (גם פעוטות) שומעים הכל, ולכן חשוב לצנזר. גם אם הילדים נראים לכם עסוקים במשהו אחר או רחוקים. ומצד שני, הם מבינים פחות, מה שעשוי להעלות אצלם את רמת החרדה.
- במידה והילדים נחשפו, חשוב לתווך להם את המידע ולתת להם לדבר על מה שראו או שמעו.
גילאים הילדים וכמות המסכים
בלי קשר למצב הביטחוני, רצוי שמשך הזמן שהילדים נמצאים מול המסכים השונים (טלוויזיה, מחשב, קונסולות משחק, טלפון נייד) יהיה מוגבל. ככל שהילדים קטנים יותר, הם צריכים להיות פחות מול מסך.
- מלידה ועד גיל שנתיים: מומלץ לא לאפשר בכלל ישיבה מול המסך, אלא לעודד את הילדים כמה שיותר להיות פעילים – במשחק, בחצר, בשיחה או בפעילות חברתית אחרת.
- מגיל שנתיים עד גיל חמש: כדאי שזמן המסך המצטבר היומי לא יהיה יותר משעה.
- מעל גיל חמש: אמנם עד גיל חמש הכי חשוב למנוע מילדים מסכים ככל האפשר, אבל גם מעל גיל חמש רצוי להפחית את הזמן בו הילדים נמצאים מול מסך. ובתקופה מלחיצה כמו זו שאנו נמצאים בה, זה חשוב אפילו יותר.
נכון, להעסיק ילדים בזמנים בהם אין מסגרות, או שיש מסגרות חלקיות, זה קשה, והדרך הנוחה והפשוטה היא לצפות במסכים. כדאי לדאוג לזמנים בלי מסכים בכלל: למשל בזמן הארוחות ולפני השינה. זה חשוב כדי שנוכל לאכול בלי הסחות דעת, נהנה מזמן איכות משפחתי, שנוכל להירגע מחוויות היום ונגיע למיטה רגועים יותר. השתדלו למצוא פעילויות אחרות כמו: משחק עצמאי, הקראת ספר, טיול בחוץ או הגן השעשועים, מטלות הבית, הכנת ארוחת ערב משפחתית וכדומה. אם אין ברירה, בחרו עבור הילדים תכנים רגועים, המשרים תחושת בטחון.