על הריון, לידה, הנקה וטיפול ברך הנולד והורים וילדים בעת מלחמה
-
טיפות חלב, שירותים לאם וליילוד
משרד הבריאות מעדכן את המידע באתר לגבי טיפות החלב הפתוחות. -
הריון ולידה בזמן מלחמה
בתקופת חירום כמו מלחמה, קיימת חשיפה גבוהה למצבי לחץ וחרדה, שיכולים להשפיע על על בריאות האם וגם על בריאות העובר. לכן, ובעיקר עכשיו, הקפדה על מעקב היריון סדיר וקבלת תמיכה… -
להניק זה להעניק חוסן
במיוחד בזמני משבר וחירום, הנקה נמצאה כבריאה במיוחד לאימהות המניקות ולתינוקות היונקים. כל המידע החשוב על הנקה בזמן חירום ודחק. -
לחץ וחרדה כשאת בהיריון או מניקה
כל המידע הנחוץ לנשים המתמודדות עם לחץ וחרדה בזמן ההריון או ההנקה – עצות להתמודדות עם חרדה, מספרי טלפון לתמיכה נפשית ועוד. -
בנק חלב אם
אילו תינוקות זכאים לקבל תרומה של חלב אם? מהם הקריטריונים לתרומה? וכיצד פונים לקבלת תרומה? ה בעקבות המצב הבטחוני נוצרו מצב בו ישנם תינוקות שאמם נעדרת ולא יכולה להניק אותם.… -
לדאוג לעצמנו כדי שנוכל לדאוג לילדים
בזמן חירום יש להורים אתגר כפול: לתפקד ולהתמודד עם המצב בעצמם ולתמוך ולתווך את המצב לילדים. כך תטפלו בעצמכם על מנת שתוכלו לעזור לאחרים. -
עם הילדים בבית
שהייה ממושכת בבית עם הילדים עלולה להגדיל את המצוקה אצלנו ואצל הילדים. כללים חשובים לשהייה ממושכת והפחתת החרדה והחשש אצל הילדים. -
אכילה ותזונה של ילדים בגיל הרך בתקופת מלחמה
תקופות של מלחמה וחירום משנות את שגרת החיים של המשפחה כולה. מסגרות החינוך סגורות, שעות השינה משתנות, יש כניסה ויציאה תכופה למרחבים מוגנים וחוסר הוודאות גדול. מצבים אלו משפיעים על… -
הגנה על ילדים ובני נוער ברשת
המרחב הווירטואלי והרשתות החברתיות הם חלק בלתי נפרד מחיינו ומחיי ילדינו. במיוחד בזמני חירום ומלחמה כמו עכשיו, הרשת מספקת לנו הפוגות והנאה אבל גם מציבה בפנינו אתגרים וסכנות. -
מסכים בזמן מלחמה
כל מה שחשוב לדעת על צפייה במסכים, בזמן חירום ובכלל – היתרונות, החסרונות, ומה ההמלצה לכל גיל. -
השארת ילדים לבד בבית
לפי החוק מותר להשאיר ילדים לבד בבית מגיל 6 אבל מומלץ לא להשאיר לפני גיל 9, כי הם מתקשים להתמודד עם סכנות. הכנה מקדימה יכולה לאפשר לילדים להישאר לבד בבטחה. -
התמודדות הורים עם חרדה אצל ילדים
חרדה אצל ילדים מתבטאת באופן שונה בגילאים ואצל ילדים שונים. כל המידע וההמלצות הנחוצים להורים להתמודדות עם חרדה אצל ילדים -
לעזור לילדים להבין אירועים מפחידים
כמה טיפים שיעזרו לכם במקרה בו צריך להסביר לילדים על נושאים קשים -
ילדים עם צרכים מיוחדים
לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים להתמודד עם המצב -
הורים מגויסים
כך תעזרו לילדים להתמודד עם גיוס של הורה ללחימה. חשוב לזכור שהגיוס גורם ללחץ, אך הוא גם נותן למשפחות הזדמנות להתקרב ולהתחזק.
אכילה ותזונה של ילדים בגיל הרך בתקופת מלחמה
ילדים צעירים חווים מתח, פחד ושינויים בתחושת הביטחון. מאחר שהם עדיין מתקשים לבטא רגשות במילים, התחושות הרגשיות שלהם באות לעיתים לידי ביטוי דרך הגוף וההתנהגות. גם התינוק הכי צעיר יכול לשלוט על פתיחת וסגירת פיו, וכאשר ילדים מחפשים שליטה נראה לעיתים קרובות את ביטוי החרדה - בהרגלי האכילה.
בתקופה זו ייתכנו שינויים בהתנהגויות האכילה:
- ירידה או עלייה בתיאבון
- בקשות תכופות למאכלים מוכרים או מתוקים
- אכילה כדרך להרגעה ונחמה
- חיפוש קרבה דרך אוכל
- אכילה בררנית (סלקטיבית)
- קושי לשבת לאכול
- הימנעות מאכילה
תגובות אלו הן לרוב טבעיות ומהוות חלק מתהליך הסתגלות למציאות מורכבת.
חשוב לזכור כי עבור מבוגרים וילדים, ובמיוחד בגיל הרך, אכילה אינה רק מענה לצורך פיזי אלא גם אמצעי לוויסות רגשי וליצירת קרבה וקשר. ילדים עשויים לפנות לאוכל כחלק מניסיון להירגע או להתמודד עם מתח.
בנוסף, ידוע כי לבריאות הנפשית קשר גם לאיכות המזון שאנו צורכים. תזונה המבוססת בעיקר על מזון עתיר סוכר, חטיפים, ממתקים ומזון אולטרה-מעובד נמצאה קשורה לעלייה בתסמינים של חרדה ודיכאון.
גם בתקופות של מתח, לילדים יש צורך במזון מגוון ומזין התומך בגדילה, בהתפתחות ובתחושת חיוניות לאורך היום.
יחד עם זאת, בתקופה שבה שגרת היום משתנה והמתח מורגש בבית, חשוב להתייחס לנושא התזונתי ברגישות ובהבנה ולזכור שגם האכילה היא חלק ממכלול ההתמודדות של הילדים עם המצב.
חשוב לזכור: הרגלי אכילה מתעצבים לאורך זמן, וכאשר תחושת היציבות חוזרת - לרוב גם דפוסי האכילה מתאזנים בהדרגה.
מה יכול לעזור בתקופה הזו?
הנה מספר עקרונות שיכולים לעזור. יהיו ימים שבהם ניתן יהיה ליישם אותם יותר, ובימים אחרים פחות – וזה טבעי.
- לקבל את השינויים באכילה - ירידה או עלייה בתיאבון, אכילה מוגברת או הימנעות מאכילה עשויות להיות תגובות טבעיות למצבי לחץ ולעוררות גבוהה של מערכת העצבים. נסו לראות בארוחה זמן משותף ונעים ולא להתמקד בכמות שהילדים אכלו.
- לתת מקום להעדפות הילד - בתקופות של מתח, ילדים עשויים להעדיף מאכלים מוכרים. ניתן לתת לכך מקום, ובמקביל להמשיך להציע גם מזון מגוון ומזין כחלק מהארוחות המשפחתיות.
- להציע מזון מזין לצד מזון מוכר - כדאי להמשיך להציע פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים ומאכלים ביתיים ככל האפשר. גם אם הילדים אינם אוכלים מהם בכל פעם, עצם החשיפה החוזרת למזונות מגוונים חשובה.
- לשמור על שגרה סביב הארוחות - נסו לשמור ככל האפשר על זמני ארוחות קבועים וישיבה משותפת סביב השולחן. גם ארוחה משותפת אחת ביום יכולה לתרום לתחושת יציבות וביטחון.
- להפחיץ לחץ סביב אכילה - השתדלו להימנע מלחץ, תחנונים, הערות ביקורתיות או השוואות. מאבקים סביב אוכל עלולים להעמיק את הקושי.
- לאפשר נוכחות גם בלי אכילה - אפשרו לילד לשבת ליד השולחן גם אם אינו אוכל – לגעת באוכל, להריח או להיות חלק מהארוחה.
- לתת מקום לרגש לצד האוכל המוגש - לצד הצעת האוכל חשוב להציע גם מענה רגשי – חיבוק, מגע, ישיבה משותפת או מילים מרגיעות. לדוגמה:
"לכולנו קשה היום."
"זה באמת זמן לא פשוט."
"אני כאן איתך."
תגובות כאלה מחזקות את תחושת הביטחון של הילדים ומאפשרות להם לדעת שיש מקום גם לרגשות שלהם, ובמצבים רבים יפחיתו את הצורך והפניה לנחמה באוכל ויגבירו פניה לנחמה במבוגרים. הכרה ברגש מפחיתה את הצורך לבטא מצוקה דרך אכילה.
מומלץ להימנע משימוש באוכל כפרס או כאמצעי "להשתקת רגש", אלא לראות בו מרכיב אחד בתוך מערכת יחסים תומכת מכילה ומווסתת. לכולנו יש נטיה להשתמש באוכל גם כנחמה ולויסות רגשי, כך גם לילדים. חשוב לזכור לשלב תמיכה רגשית ואמצעים אחרים לויסות רגשי כמו נשימות, פעילות גופנית, מוזיקה והנאה.
- לשלב את הילדים בהכנת אוכל - אפשר לשלב ילדים בהכנת הארוחה כפעילות משותפת וכהזדמנות להיכרות עם מזונות שונים – גם בלי ציפייה שיאכלו את מה שהכינו. ניתן לשלב את הילדים במשחק בכלי אוכל גם ללא האוכל עצמו.
הנקה בתקופות חירום
אם יש לכם תינוק יונק, מומלץ להמשיך להניק ולא לעשות שינויים משמעותיים בתקופה זו.
הנקה מספקת לתינוק מזון מותאם, הגנה חיסונית וגם קרבה והרגעה בתקופות של מתח. בתינוקות גדולים יותר- המשך הנקה לצד אכילה של תפריט משפחתי.
מבט רחב
ילדים בגיל הרך עשויים להגיב למתח וחרדה באמצעות שינויים בדפוסי אכילה. תפקיד ההורה הוא להכיר בשינויים אלו ולא להיבהל.
הרגלי אכילה אינם נקבעים בתקופה קצרה אחת. עם חזרת תחושת הביטחון והשגרה, רוב הילדים חוזרים בהדרגה לדפוסי אכילה מאוזנים.
המסר החשוב ביותר עבור הורים בתקופה זו הוא נוכחות הורית, הקשבה ותחושת ביטחון. זמן משותף סביב האוכל חשוב לעיתים יותר מכל תפריט מושלם.
אם עולה דאגה משמעותית סביב האכילה או ההתנהגות של הילד, ניתן לפנות לייעוץ מקצועי.
ניתן לפנות למוקד טיפת חלב בקול הבריאות בטלפון 5400* או לקבוע תור לתזונאית ילדים בטיפות החלב או בקופות החולים. כמו כן ניתן להתייעץ ולהיעזר ברופאי הילדים בנושא זה.