מרכז מידע וכלים לבניית שגרת חיים בתקופת מלחמה
-
טיפות חלב, שירותים לאם וליילוד
בעקבות מצב החירום טיפות החלב נותנות שירות מקומי וזמין בכל חלקי הארץ למי שנמצאים הרחק מביתם. ליצירת קשר ברורים נוספים, התקשרו למוקד קול הבריאות 5400*. -
לדאוג לעצמנו כדי שנוכל לדאוג לאחרים
בזמן חירום יש להורים אתגר כפול: לתפקד ולהתמודד עם המצב בעצמם ולתמוך ולתווך את המצב לילדים. כך תטפלו בעצמכם על מנת שתוכלו לעזור לאחרים. -
תזונה בריאה בשגרת חירום
תזונה בריאה היא חשובה ותורמת לחיזוק החוסן הגופני והנפשי. רכזנו עבורכם את כל המידע, המוקדים ומספרי הטלפון לייעוץ וליווי בנושאי תזונה. -
נשארים עסוקים
לתעסוקה ופעילות בזמן משבר, יש כוח טיפולי: הם עוזרים לווסת עוצמת רגשות, להפיג מתח ולשמור על החוסן. רכזנו עבורכם כמה דוגמאות לפעילויות מתאימות. -
מסכים בזמן מלחמה
כל מה שחשוב לדעת על צפייה במסכים, בזמן חירום ובכלל – היתרונות, החסרונות, ומה ההמלצה לכל גיל. -
הגנה על ילדים ובני נוער ברשת
המרחב הווירטואלי והרשתות החברתיות הם חלק בלתי נפרד מחיינו ומחיי ילדינו. במיוחד בזמני חירום ומלחמה כמו עכשיו, הרשת מספקת לנו הפוגות והנאה אבל גם מציבה בפנינו אתגרים וסכנות. -
אבטחת מידע וסייבר
לצד המתקפה הפיזית, מדינת ישראל מתמודדת בימים אלה גם עם איומי סייבר רבים על אזרחים, ארגונים וחברות. האיומים באים לידי ביטוי בדרכים רבות, כמו ניסיונות פריצה לרשתות, ניסיונות "פישינג", הונאה… -
עם הילדים בבית
שהייה ממושכת בבית עם הילדים עלולה להגדיל את המצוקה אצלנו ואצל הילדים. כללים חשובים לשהייה ממושכת והפחתת החרדה והחשש אצל הילדים. -
השארת ילדים לבד בבית
לפי החוק מותר להשאיר ילדים לבד בבית מגיל 6 אבל מומלץ לא להשאיר לפני גיל 9, כי הם מתקשים להתמודד עם סכנות. הכנה מקדימה יכולה לאפשר לילדים להישאר לבד בבטחה. -
לעזור לילדים להבין אירועים מפחידים
כמה טיפים שיעזרו לכם במקרה בו צריך להסביר לילדים על נושאים קשים. -
הורים מגויסים
כך תעזרו לילדים להתמודד עם גיוס של הורה ללחימה. חשוב לזכור שהגיוס גורם ללחץ, אך הוא גם נותן למשפחות הזדמנות להתקרב ולהתחזק. -
הריון ולידה בזמן מלחמה
בתקופת חירום כמו מלחמה, קיימת חשיפה גבוהה למצבי לחץ וחרדה, שיכולים להשפיע על על בריאות האם וגם על בריאות העובר. לכן, ובעיקר עכשיו, הקפדה על מעקב היריון סדיר וקבלת תמיכה… -
להניק זה להעניק חוסן
במיוחד בזמני משבר וחירום, הנקה נמצאה כבריאה במיוחד לאימהות המניקות ולתינוקות היונקים. כל המידע החשוב על הנקה בזמן חירום ודחק. -
לחץ וחרדה כשאת בהיריון או מניקה
כל המידע הנחוץ לנשים המתמודדות עם לחץ וחרדה בזמן ההריון או ההנקה – עצות להתמודדות עם חרדה, מספרי טלפון לתמיכה נפשית ועוד. -
קשישים בזמן מלחמה
בימי מלחמה, כשרף החרדה עולה אצל כולם – אצל קשישים הוא עולה אפילו יותר. כל המידע על התאמת הסביבה והפחתת החרדה והבלבול אצל קשישים. -
שימוש מזיק בתרופות, אלכוהול וקנביס
מצבי חירום ולחץ עלולים לעורר שינויים בצריכה, בחומרים כמו סמים ואלכוהול. מומלץ להימנע משימוש בחומרים אלה כדי למנוע התמכרות, ולפנות לייעוץ או תמיכה נפשית.
עם הילדים בבית
בזמן מלחמה וחירום, יכולות להיות תקופות ממושכות שניאלץ להישאר בתוך הבית ולא לצאת. מצב כזה יכול להגדיל את המצוקה אצלנו ואצל הילדים. מומלץ שנשמור על כמה כללים שיוכלו להקל את השהייה הממושכת ולהפחית את החרדה והחשש אצל הילדים.
- לשמור על שיגרה - חשוב לשמור על השגרה ככל הניתן, לשמור על שעות שינה ועירות, לקום בשעה סבירה, להתלבש ולשבת לארוחות מסודרות. זה חשוב לילדים ומרגיע שיש שגרה וודאות בבית כשכל כך הרבה שינויים קורים מסביב. כדאי ליזום עם הילדים פעילות מהנה משותפת כמו הכנת ארוחות, הפעלת מוסיקה, קריאת ספרים וכדומה.
קשיי שינה בקרב בני נוער ומתבגרים באתר אפשריבריא
קשיי שינה אצל ילדים באתר אפשריבריא
להגביל מסכים - חשוב להגביל ככל הניתן החשיפה של הילדים לחדשות ולתכנים הקשורים למצב הביטחוני. רצוי לא לפתוח טלוויזיה ליד ילדים בכל גיל, גם לא ללא קול. גם לא סרטונים בטלפון. הילדים גם מקשיבים וקוראים את תגובות הפנים והקול שלנו לדברים שאנו רואים בטלפון. את המידע וההתעדכנות נעשה הרחק מהילדים. זה נכון מה שאומרים - ילדים (גם פעוטות) שומעים הכל ולכן חשוב לצנזר שיחות על המצב גם כשהילדים נראים עסוקים במשהו אחר או רחוקים. אם הילדים נחשפו בכל זאת לתכנים מלחיצים, חשוב לתווך להם את המידע ולתת להם לדבר על מה שראו או שמעו. - להשרות תחושת ביטחון - מומלץ לשמר תחושת ביטחון, לשוחח עם הילדים על דברים שנותנים בטחון, כמו כניסה למקום מוגן בזמן אזעקה. מומלץ לספר על האנשים שעוזרים לכולנו כמו כוחות הביטחון, מטפלים, מתנדבים, או על כיפת ברזל. מומלץ לשוב ולהגיד משפטים מרגיעים (אך רק כאלו שהם נכונים) כמו "אתה בטוח עכשיו", "אני כאן איתך", "אני אוהבת אותך".
- להכין "סיפור" - הכינו את הסיפור אותו אתם רוצים לספר לילדים כדי לשתף אותם במצב וחיזרו עליו בעת הצורך. אל תשתמשו במילים גבוהות כדי להסביר לילדים הצעירים את המצב, דברו במושגים שלהם.
למשל לילדים בני 3 או 4 אפשר לומר: "יש לנו ריב עם השכנים שלנו על האדמה של ישראל, ריב שנמשיך הרבה שנים ולפעמים הוא מתגבר. ואז הצבא שלנו יודע מה לעשות ואיך לשמור עלינו עד שזה יעבור".
לילדים קצת יותר גדולים אפשר להוסיף ולהגיד ש"השכנים שלנו יורים עלינו טילים, אבל הצבא שלנו כבר מכיר ויודע מה לעשות וגם יש לנו את כיפת ברזל ששומרת עלינו ואנחנו סומכים עליהם שישמרו עלינו ויעדכנו אותנו".
בכל מקרה, הכינו את מה שאתם מתכוונים לספר לילדים מראש ואמרו בביטחון. - לענות על שאלות - תנו לילדים לשאול שאלות וענו בהתאם לשאלות שלהם. אם לא יודעים את התשובה או מתלבטים איך לענות, זה בסדר להגיד שאנחנו לא יודעים או שתחשבו על תשובה ותענו להם לאחר מכן. כדאי לא לענות בבהלה אלא מתוך חשיבה ושקילת מילים. בכל מקרה, חשוב שכל תשובה תשמר את תחושת הביטחון של הילד (גם אם אתם כרגע לא חשים כל כך ביטחון).
- לתת לילדים להתבטא - תנו לילדים לדבר על מה שהם רוצים, גם אם זה נראה לכם חשוב וגם אם לא. אפשרו לילדים גם לשאול ולבטא את עצמם רגשית, ואל תבטלו רגשות לא נעימים כמו פחד או כעס על המצב.
- לתרגם מצב חירום - תרגלו עם הילדים כניסה לממ"ד. במהלך התרגול וודאו שאין חפצים ופריטים שעלולים להפריע בדרך, ושאתם מספיקים להגיע אליו בזמן. אפשר לעשות את זה כמשחק, למשל כאשר שיר מסוים מושמע. ילדים ירצו לשחק באופן עצמאי כניסה ויציאה מהממ"ד - אפשרו להם את זה, זה חלק מעיבוד המצב.
- לעשות למען אחרים - נסו להעסיק את הילדים במשהו לטובת אחרים. אולי לאפות עוגיות לחיילים או לצייר ציורים לסבא וסבתא. דברים אלו נותנים תחושה של חשיבות ומשמעות.
- לשים לב למצוקה - ביטויי מצוקה אצל ילדים יכולים להיות מגוונים: ניתן לצפות לאי שקט, הסתגרות ומנגד להתפרצויות זעם או תוקפנות ועקשנות שלא אפיינה את הילדים קודם. ישנם ילדים שמרגישים כאבים שונים (כמו כאב בטן או ראש), דריכות יתר או תלות מוגברת בהורים ואצל ילדים צעירים יכולה להיות נסיגה התפתחותית (כמו שימוש בשפה ילדותית או הרטבות).חשוב להבין שמדובר בתקופה מורכבת ומאתגרת ושיש לילדים את החוסן להתגבר על תקופות מורכבות אלו.
התמודדות הורים עם חרדה אצל ילדים
בימים לא פשוטים של מלחמה, כדאי להעניק לילדים את כל הביטחון הנדרש ולא חייבים להקפיד איתם על הצבת גבולות (למשל להתעקש שישנו במיטה שלהם). אבל במקרה של תגובות חריגות במיוחד - כמו פחד לצאת מהחדר, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע. ניתן לעשות זאת גם דרך מוקדי התמיכה הטלפוניים.
מספרי טלפון של מוקדי סיוע
שהייה במרחב המוגן, בממ"ד או במקלט
- מומלץ להכין במרחב מוגן משחקים וספרים שהילדים אוהבים כך שיהיה אפשר להעסיק אותם בנעימים. כדאי לקחת אתכם גם חפץ מעבר או צעצוע אהוב.
- בזמן אזעקה, יש להוביל אותם למרחב המוגן ברוגע ככל שאתם יכולים. הסבירו כי כעת האזעקה עוזרת לנו לשמור על עצמנו ועלינו להיכנס למרחב מוגן, שנשהה בו זמן מסויים ולאחר מכן נוכל לצאת.
- חשוב לתת ולאפשר מגע פיזי, כמו יד על הכתף או חיבוק, כי הם יכולים לעזור לתחושת ביטחון.
- כדאי ללמד את הילדים תרגילי נשימות תוך כדי משחק. למשל לנשום עמוק ולנשוף על מנת לכבות את הנר על עוגת יום ההולדת (נשלב דימיון).
- ניתן ורצוי לנצל את הזמן בממ"ד למשחק, קריאת ספרים ופעילות משותפת. אפשר גם לעשות פעילות גופנית תוך כדי משחק כמו משחקי חיקוי תנועות. הכי חשוב זה לעשות דברים ביחד, ופחות חשוב מה עושים. גם ניקיון משותף יכול להיות חוויה משחררת ומאחדת.
- תנו לילדים תפקידים כדי להגדיל את תחושת השליטה שלהם במצב. כך למשל, אפשר לבקש מהם להכין מראש משחקים למרחב המוגן. בזמן האזעקה להכניס את בעלי החיים, למזוג כוס מים לכולם וכדומה.
שגרת חירום עם ילדים באתר אפשריבריא
למידע על החזרים, ימי מחלה וביטוח לאומי
למידע נוסף על בטיחות הילדים בבית ומחוץ לבית